טמא
הפרודים והאום כולן טמאים. דאע"ג דכל פירוד לבד אינו כביצה. הרי אפילו כ"ש מקט"ו. וכיון שכולן יחד כביצה. והן נוגעים בשעה א' בהאום. הרי נגע האום בכביצה אוכלין טמאים, ונטמאה. [כך פי' הר"ש ור"ב והגר"א. וק"ל מלעיל פ"ג מ"א, וע"ש. ואין לדמות זה לנוגע בב' חצאי זית ממש בשעה א' דנטמא [באהלות פ"ג מ"א]. דהתם טומאת עצמה. משא"כ הכא ורפ"ג הפרודים נטמאו במגע. והרמב"ם [פ"ט מאוכלין ה"ז] נתן טעם אחר. דלהכי הפרורים מצטרפין לכביצה מפני שהמשקה צף על כולן והמשקה מצרפן לכביצה לטמא המשקה. וחוזר המשקה ומטמא האום. ונ"ל דר"ל כלעיל [פ"ח סי' מ"ז]. ולא ידענא למה מיאנו רבותינו לפרש. דר"ל שהשרץ מונח על גוש כביצה. והגוש ההוא חוזר ונוגע בהפרורים].
הפרודים והאום כולן טמאים. דאע"ג דכל פירוד לבד אינו כביצה. הרי אפילו כ"ש מקט"ו. וכיון שכולן יחד כביצה. והן נוגעים בשעה א' בהאום. הרי נגע האום בכביצה אוכלין טמאים, ונטמאה. [כך פי' הר"ש ור"ב והגר"א. וק"ל מלעיל פ"ג מ"א, וע"ש. ואין לדמות זה לנוגע בב' חצאי זית ממש בשעה א' דנטמא [באהלות פ"ג מ"א]. דהתם טומאת עצמה. משא"כ הכא ורפ"ג הפרודים נטמאו במגע. והרמב"ם [פ"ט מאוכלין ה"ז] נתן טעם אחר. דלהכי הפרורים מצטרפין לכביצה מפני שהמשקה צף על כולן והמשקה מצרפן לכביצה לטמא המשקה. וחוזר המשקה ומטמא האום. ונ"ל דר"ל כלעיל [פ"ח סי' מ"ז]. ולא ידענא למה מיאנו רבותינו לפרש. דר"ל שהשרץ מונח על גוש כביצה. והגוש ההוא חוזר ונוגע בהפרורים].