ראשון
מדהן גוש א' והרי יש תוך הגוש ראשון. ולפיכך לא אמרי' בכה"ג חיבורי אדם אינו חיבור [ועיין רמב"ם אוכלין פ"י]. ומה"ט נקט הכא שבללן. דאי בלא מעכן יחד פשיטא דהנוגע בו נעשה שני. וה"ה בכביצה ראשון וכחצי ביצה שני שנבללו ונתמעכו יחד. כיון שיש בהתערובות כביצה שלם מהראשון דינן כראשון. רק נקט הכא ובמשנה ו' שהיה גם בהקל כביצה. מדבעי למתני בתר הכי דכשחלקן. אז דין החלק כהקל. ואילו כשלא היה בהקל כשיעור אם יחלק אח"כ התערובות. לא יהא בכל חלק כשיעור לטמא אחרים מהראשון. ולא יהא נ"מ אז אם יהיה דין כל חלק כהחמור או כהקל. ואע"ג דאכתי יהיה נ"מ כשיערבו שוב עם חמור. לענין להשלים שיעורו. לא רצה תנא להאריך בזה. וכדלא נקט מה"ט חילקן ברישא. בהיה בכל א' כחצי ביצה. משום דגם שם אין נ"מ באיזה מדריגה של טומאה יהיה כל חלק. אם לא כשישלים עליו מן חמור [ודו"ק].
מדהן גוש א' והרי יש תוך הגוש ראשון. ולפיכך לא אמרי' בכה"ג חיבורי אדם אינו חיבור [ועיין רמב"ם אוכלין פ"י]. ומה"ט נקט הכא שבללן. דאי בלא מעכן יחד פשיטא דהנוגע בו נעשה שני. וה"ה בכביצה ראשון וכחצי ביצה שני שנבללו ונתמעכו יחד. כיון שיש בהתערובות כביצה שלם מהראשון דינן כראשון. רק נקט הכא ובמשנה ו' שהיה גם בהקל כביצה. מדבעי למתני בתר הכי דכשחלקן. אז דין החלק כהקל. ואילו כשלא היה בהקל כשיעור אם יחלק אח"כ התערובות. לא יהא בכל חלק כשיעור לטמא אחרים מהראשון. ולא יהא נ"מ אז אם יהיה דין כל חלק כהחמור או כהקל. ואע"ג דאכתי יהיה נ"מ כשיערבו שוב עם חמור. לענין להשלים שיעורו. לא רצה תנא להאריך בזה. וכדלא נקט מה"ט חילקן ברישא. בהיה בכל א' כחצי ביצה. משום דגם שם אין נ"מ באיזה מדריגה של טומאה יהיה כל חלק. אם לא כשישלים עליו מן חמור [ודו"ק].