נגעתי ואיני יודע באיזה משניהם נגעתי
נקט רישא שהספק הוא בגוף א' אם הוא טמא או טהור. לרבותא דר"ע. דאע"ג דלא אתחזק כאן טומאה וודאית. שהרי לא ידעינן אם יש כאן טומאה כלל. [וגם אי נימא דאשרץ וצפרדע קאי. עכ"פ לא ידעינן איזה מכל הגופים טמא]. ואפ"ה מטמא ר"ע. ונקט סיפא. שמסופק אם נגע באותו שידוע טומאתו. דאע"ג דאתחזק כאן אדם שידוע טומאה וודאית שלו. אפ"ה מטהרי רבנן בר"ה. ונקט הך תרתי רבותא למר ולמר במגע. וה"ה באהל והיסט. א"נ מדאיירי בבבא זו באדם שנגע באדם. להכי מוסיף תנא להזכיר גם ספק זה דאינו יודע אם הוא טמא או טהור. לדיוקא. דהא האדם המגיע. בוודאי יודע אם הוא עצמו טמא. אבל בהנך דמשנה א' שאין בהם רוח חיים ודעת לא שייך הך דיוקא:
נקט רישא שהספק הוא בגוף א' אם הוא טמא או טהור. לרבותא דר"ע. דאע"ג דלא אתחזק כאן טומאה וודאית. שהרי לא ידעינן אם יש כאן טומאה כלל. [וגם אי נימא דאשרץ וצפרדע קאי. עכ"פ לא ידעינן איזה מכל הגופים טמא]. ואפ"ה מטמא ר"ע. ונקט סיפא. שמסופק אם נגע באותו שידוע טומאתו. דאע"ג דאתחזק כאן אדם שידוע טומאה וודאית שלו. אפ"ה מטהרי רבנן בר"ה. ונקט הך תרתי רבותא למר ולמר במגע. וה"ה באהל והיסט. א"נ מדאיירי בבבא זו באדם שנגע באדם. להכי מוסיף תנא להזכיר גם ספק זה דאינו יודע אם הוא טמא או טהור. לדיוקא. דהא האדם המגיע. בוודאי יודע אם הוא עצמו טמא. אבל בהנך דמשנה א' שאין בהם רוח חיים ודעת לא שייך הך דיוקא: