בחולין שנעשו לטהרת תרומה
ר"ל כל שלישי שנזכר במשנתנו. היינו בחולין שנעשו על טהרת תרומה. דבחולין פשיטא. אין שייך במאכל שיהיה שלישי לטומאה. ובנעשה על טהרת קדש לא אפשר לאוקמה. דהרי קיי"ל דלאו כקודש דמי [כשלהי פרקין]. מיהו ודאי הוה אפשר לאוקמה במאכל תרומה או קודש ממש. שנעשו שלישי. רק רבותא קמ"ל דאפילו בחולין משכח"ל שיהיו שלישי בשנעשו על טהרת תרומה. ואע"ג שהן חולין. אפ"ה האוכלן נעשה שני לקודש אפילו בנגעו. א"נ להכי לא מוקי לה במאכל תרומה או קודש שהן שלישי. משום דהאוכל תרומה טמאה במיתה בידי שמים. והאוכל קודש טמא חייב כרת. ולפיכך מזהר זהיר בה מלאכלה אפילו בשוגג. והו"ל מילתא דלא שכיחא שיכשל בהן ויאכלם ולא גזרו בהן רבנן שיהיה האוכלם טמא [ובפי' הרמב"ם לא משמע כן]:
ר"ל כל שלישי שנזכר במשנתנו. היינו בחולין שנעשו על טהרת תרומה. דבחולין פשיטא. אין שייך במאכל שיהיה שלישי לטומאה. ובנעשה על טהרת קדש לא אפשר לאוקמה. דהרי קיי"ל דלאו כקודש דמי [כשלהי פרקין]. מיהו ודאי הוה אפשר לאוקמה במאכל תרומה או קודש ממש. שנעשו שלישי. רק רבותא קמ"ל דאפילו בחולין משכח"ל שיהיו שלישי בשנעשו על טהרת תרומה. ואע"ג שהן חולין. אפ"ה האוכלן נעשה שני לקודש אפילו בנגעו. א"נ להכי לא מוקי לה במאכל תרומה או קודש שהן שלישי. משום דהאוכל תרומה טמאה במיתה בידי שמים. והאוכל קודש טמא חייב כרת. ולפיכך מזהר זהיר בה מלאכלה אפילו בשוגג. והו"ל מילתא דלא שכיחא שיכשל בהן ויאכלם ולא גזרו בהן רבנן שיהיה האוכלם טמא [ובפי' הרמב"ם לא משמע כן]: