ר"ג אומר משתגמר מלאכתן
כשאין דעתו להוסיף זיתים במעטן אז מכשיר מוהל היוצא מיד. דכשדעתו להוסיף שם זיתים לא ניח"ל שיתרככו אלו ויזיעו. דעד שיזיעו גם האחרונים שיוסיף. יתרככו אלו יותר מדאי ויתקלקלו עי"ז. ולב"ש אע"ג שדעתו להוסיף. הרי תיכף כשיזועו הוכשרו. מדניח"ל בהזיעה וצ"ע [כך נראה מפי' הר"ש. אולם מהרמב"ם [פי"ח מאוכלין ה"ו] נראה דהנ"מ בין ב"ש וחכמים הוא בסתמא. דלב"ש צריך שיראה עליהן הזיעה. ולחכמים כיון שגמר. הוחזקו שהזיעו אף שאין זיעה נראה. אמרינן שנתיבש והוכשרו. ולפ"ז גם ב"ש ס"ל דצריך נגמר מלאכתן. אלא דמצרכו נמי זיעה ידוע. ולפיכך מ"ב דאמרי' דבדעתו להוסיף לא הוכשרו בזיעה. לכ"ע היא [ועיין לקמן ס"י דמוכח כרמב"ם]:
כשאין דעתו להוסיף זיתים במעטן אז מכשיר מוהל היוצא מיד. דכשדעתו להוסיף שם זיתים לא ניח"ל שיתרככו אלו ויזיעו. דעד שיזיעו גם האחרונים שיוסיף. יתרככו אלו יותר מדאי ויתקלקלו עי"ז. ולב"ש אע"ג שדעתו להוסיף. הרי תיכף כשיזועו הוכשרו. מדניח"ל בהזיעה וצ"ע [כך נראה מפי' הר"ש. אולם מהרמב"ם [פי"ח מאוכלין ה"ו] נראה דהנ"מ בין ב"ש וחכמים הוא בסתמא. דלב"ש צריך שיראה עליהן הזיעה. ולחכמים כיון שגמר. הוחזקו שהזיעו אף שאין זיעה נראה. אמרינן שנתיבש והוכשרו. ולפ"ז גם ב"ש ס"ל דצריך נגמר מלאכתן. אלא דמצרכו נמי זיעה ידוע. ולפיכך מ"ב דאמרי' דבדעתו להוסיף לא הוכשרו בזיעה. לכ"ע היא [ועיין לקמן ס"י דמוכח כרמב"ם]: