קריאה במקור

יכין מקואות · פרק 2 · סעיף 27

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ספיקו טמא שאין לו במה יתלה
דאע"ג דבכל א' לבדה יש ספק נפילה. עכ"פ כיון דודאי נפל לא' מהן. וחד מנייהו ודאי פסול. הי מנייהו מפקת [יו"ד ר"א סס"ח]. ונ"ל דעכ"פ בבאו לשאל זא"ז שניהם כשרים. וכב' שבילין [טהרות פ"ה מ"ה ועי' יו"ד סימן קי"א ש"ך סקי"ט]. ומיירי שב' מקואות החסירות אין ידוע כמה חסר מזה וכמה מזה למ' סאה. וכ"כ ברישא שהי' א' מהן שלימה וא' חסירה אינו ידוע כמה חסר מזו ממ' סאה. וכמה יתירה זו ממ' סאה. דאל"כ הרי ע"י שימדדן ידע לאין נפלו. ואע"ג דהשתא עדיין שתיהן פסולין מדאין בזו ובזו כשיעור עכ"פ נ"מ בהושלמו שניהן אח"כ במי גשמים וכדומה שכשרים. ואפ"ה אותה שנפלו לתוכה הג' לוגין ונפסלה. נשארת בפסולה. עד שתושק למקוה שלימה או למעין [כיו"ד ר"א סכ"ה]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3fb7bbfc4a07233232335082235288544df2107e5c880d95626a01c056b52cc4