טהורים
מיהו כשהאדם והכלים הן אהט"ו. פשוט דאפי' הדיח המטביל ידיו. הרי נטמא הוא מהנטבל. וצריך גם הוא לטבול א"ע. ולפיכך נהי דהאדם שהטבילו האוחז. נשאר בטהרתו. מדלא נעשה האוחז רק ראשון לטומאה. ואינו מטמא אדם. עכ"פ הכלי שאחז כשהטבילו נטמא מהאוחז ע"י המשקין שבין ידו להכלי כשמעלהו [עפ"ח דפרה מ"ה]. ואפ"ה אהני לה טבילה ראשונה להכלי. דלטבילה שניה שאינה רק מד"ס א"צ שוב הערב שמש שנית [כרש"י ביצה י"ח א']. וגם אם היו האדם והכלים הנטבלין רק ראשון לטומאה. עכ"פ נטמאו ידי המטביל מהמשקה שמהדחתן כשבאו בין ידיו להטמ' הנטבל. ואף שאותה המשקה שנטמא' הושקה אח"כ במי המקוה. עכ"פ כבר נטמאו הידים מהמשקה קודם שהושקה. דכל הפוסל תרומה מטמא הידים [כידים פ"ג מ"ב]. וכיון שנטמאו הידים חוזרין ומטמאין את הכלי ע"י המשקין שביניהן שחוזר ונטמא מהידים כשמעלהו [עי' רמב"ם וראב"ד פ"ז מאהט"ו ה"ב ופ"ח מאהט"ו ה"י]:
מיהו כשהאדם והכלים הן אהט"ו. פשוט דאפי' הדיח המטביל ידיו. הרי נטמא הוא מהנטבל. וצריך גם הוא לטבול א"ע. ולפיכך נהי דהאדם שהטבילו האוחז. נשאר בטהרתו. מדלא נעשה האוחז רק ראשון לטומאה. ואינו מטמא אדם. עכ"פ הכלי שאחז כשהטבילו נטמא מהאוחז ע"י המשקין שבין ידו להכלי כשמעלהו [עפ"ח דפרה מ"ה]. ואפ"ה אהני לה טבילה ראשונה להכלי. דלטבילה שניה שאינה רק מד"ס א"צ שוב הערב שמש שנית [כרש"י ביצה י"ח א']. וגם אם היו האדם והכלים הנטבלין רק ראשון לטומאה. עכ"פ נטמאו ידי המטביל מהמשקה שמהדחתן כשבאו בין ידיו להטמ' הנטבל. ואף שאותה המשקה שנטמא' הושקה אח"כ במי המקוה. עכ"פ כבר נטמאו הידים מהמשקה קודם שהושקה. דכל הפוסל תרומה מטמא הידים [כידים פ"ג מ"ב]. וכיון שנטמאו הידים חוזרין ומטמאין את הכלי ע"י המשקין שביניהן שחוזר ונטמא מהידים כשמעלהו [עי' רמב"ם וראב"ד פ"ז מאהט"ו ה"ב ופ"ח מאהט"ו ה"י]: