פעמים שהם ששה
כ"ע ס"ל דבשבת ניתנה תורה לישראל. וס"ל ג"כ דמהפרישה שהופרשו מנשותיהן קודם מתן תורה. כדי שיהיו גם הנשים טהורות בשעת מתן תורה. וכמו שכתוב וקדשתם היום ומחר כי ביום השלישי ירד וגו'. משם ילפינן דעד יום הג' מבעילה תטמא בפלטה הזרע. אלא דראב"ע ס"ל דהתחלת הפרשה הי' בבוקר יום ה'. והמתינו מלטבול ג' עונות. דהיינו יום ה' וליל ו' ויום ו'. וטבלו בתחלת ליל שבת. והיו לפ"ז טהורות בשעת קבלת התורה בבוקר של יום שבת דמדהמתינה ג' עונות אחר בעילה. אפי' תפלוט אחר טבילתה בליל שבת. תשאר בטהרתה [אבל אם היתה טובלת תוך הג' עונות. הי' אפשר לחוש שמא תפלוט אח"כ. ותחזור להיות טמאה בשעת מחן תורה. ולרש"י [שבת פו"א] ס"ל לראב"ע שהפרישם ביום ה' סמוך לערב. ואע"ג דהעונה הראשונה של יום ה' לא היתה שלימה. דהרי רק סמוך לערב הפרישם. אפ"ה מתחשב למנין הג' עונות. ול"מ הי' נ"ל דמה שאמר הקב"ה וקדשתם היום ומחר משמע טפי דבשחרית יום ה' נאמר כן. ובפרט אי נימא דראב"ע נמי כרב אדא ס"ל דכל עליותיו של משה להר בהשכמה היו]. ור' ישמעאל ס"ל דהפולטת ביום ג' לשמושה טמאה. ורק הפולטת ביום ד' לשמושה טהורה. דלא הקפידה תורה רק אמנין הימים וכדכתיב וקדשתם היום ומחר. ולא אמנין העונות. ואע"ג דלפ"ז לא הי' צריך להפרשתן רק ב' ימים. וכדכתיב היום ומחר. ס"ל דמשרע"ה הוסיף יום א' מדעתו. והסכים הקב"ה על ידו שלא ירדה שכינה עד תחלת יום ד' [כשבת ד' פ"ז א']. ולפיכך ס"ל דמשה רבינו ע"ה הפרישן בתחלת ליל ד'. רק יש שלא פרשו עד יום ד' סמוך לערב. מדהוה סגי בדעבדו מצות פרישה במקצת יום ראשון. והיינו דקאמר פעמים שהן ד' עונות. דהיינו בשמשה בסוף יום ד'. וטבלה בתחלת ליל שבת. אין כאן בין שמושה לפליט' רק ד' עונות. דהיינו ליל ה' ויום ה' ליל ו' ויום ו'. ופעמים שהן ה' עונות. וכגון ששמשה בתחלת יום ד'. ופעמים שהן ו' עונות. וכגון ששמשה בתחלת ליל ד'. אבל לראב"ע לעיל לא הוה מצי למימר פעמים שהן ב' פעמים שהן ג'. וכגון שפירש א"ע ביום ה' סמוך לערב. ליתא. דלראב"ע ג' עונות שלימות בעינן. ולפיכך הפרישן בשחרית יום ה' [ועי' תוס' שבת פו"א]:
כ"ע ס"ל דבשבת ניתנה תורה לישראל. וס"ל ג"כ דמהפרישה שהופרשו מנשותיהן קודם מתן תורה. כדי שיהיו גם הנשים טהורות בשעת מתן תורה. וכמו שכתוב וקדשתם היום ומחר כי ביום השלישי ירד וגו'. משם ילפינן דעד יום הג' מבעילה תטמא בפלטה הזרע. אלא דראב"ע ס"ל דהתחלת הפרשה הי' בבוקר יום ה'. והמתינו מלטבול ג' עונות. דהיינו יום ה' וליל ו' ויום ו'. וטבלו בתחלת ליל שבת. והיו לפ"ז טהורות בשעת קבלת התורה בבוקר של יום שבת דמדהמתינה ג' עונות אחר בעילה. אפי' תפלוט אחר טבילתה בליל שבת. תשאר בטהרתה [אבל אם היתה טובלת תוך הג' עונות. הי' אפשר לחוש שמא תפלוט אח"כ. ותחזור להיות טמאה בשעת מחן תורה. ולרש"י [שבת פו"א] ס"ל לראב"ע שהפרישם ביום ה' סמוך לערב. ואע"ג דהעונה הראשונה של יום ה' לא היתה שלימה. דהרי רק סמוך לערב הפרישם. אפ"ה מתחשב למנין הג' עונות. ול"מ הי' נ"ל דמה שאמר הקב"ה וקדשתם היום ומחר משמע טפי דבשחרית יום ה' נאמר כן. ובפרט אי נימא דראב"ע נמי כרב אדא ס"ל דכל עליותיו של משה להר בהשכמה היו]. ור' ישמעאל ס"ל דהפולטת ביום ג' לשמושה טמאה. ורק הפולטת ביום ד' לשמושה טהורה. דלא הקפידה תורה רק אמנין הימים וכדכתיב וקדשתם היום ומחר. ולא אמנין העונות. ואע"ג דלפ"ז לא הי' צריך להפרשתן רק ב' ימים. וכדכתיב היום ומחר. ס"ל דמשרע"ה הוסיף יום א' מדעתו. והסכים הקב"ה על ידו שלא ירדה שכינה עד תחלת יום ד' [כשבת ד' פ"ז א']. ולפיכך ס"ל דמשה רבינו ע"ה הפרישן בתחלת ליל ד'. רק יש שלא פרשו עד יום ד' סמוך לערב. מדהוה סגי בדעבדו מצות פרישה במקצת יום ראשון. והיינו דקאמר פעמים שהן ד' עונות. דהיינו בשמשה בסוף יום ד'. וטבלה בתחלת ליל שבת. אין כאן בין שמושה לפליט' רק ד' עונות. דהיינו ליל ה' ויום ה' ליל ו' ויום ו'. ופעמים שהן ה' עונות. וכגון ששמשה בתחלת יום ד'. ופעמים שהן ו' עונות. וכגון ששמשה בתחלת ליל ד'. אבל לראב"ע לעיל לא הוה מצי למימר פעמים שהן ב' פעמים שהן ג'. וכגון שפירש א"ע ביום ה' סמוך לערב. ליתא. דלראב"ע ג' עונות שלימות בעינן. ולפיכך הפרישן בשחרית יום ה' [ועי' תוס' שבת פו"א]: