מלאכת שלמה על משנה בכורות · פרק 3 · משנה 3

ר' יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור וכו'. עד סוף הפרק ביד פ"א דהלכות מעילה סי' י' י"א ועיין בטור א"ח סי' תצ"ח. ואיתה בירושלמי דשבת פ' כלל גדול:

עושה מקום. מפנה את השיער לכאן ולכאן למקום שחיטת הסכין:

ותולש את השיער. לכאן ולכאן למקום חתך הסכין משום חלדה רש"י ז"ל. וכתבו עליו תוס' ז"ל ואין נראה דא"כ סכין ה"ל למנקט הכא דאיכא למיחש טפי לחלדה ועוד דבעיא היא בפ' שני דחולין תחת צמר מסובך מהו ולא איפשיטא אלא נקט הכא קופיץ משום דבעי עשיית מקום טפי מסכין [כו' עיין בתוי"ט]:

ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. אלא יניחנו לאותו שתלש מסובך עם הצמר שמכאן ומכאן. בפי' רעז"ל וכן מותר לתלש את השיער ואפילו לכתחילה להראות בו לחכם מקום המום עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט זה לשון הבעיא בגמרות כתיבת יד איבעיא להו לכתחלה ואתולש או דיעבד ואלא יזיזנו ופשיט לה בגמרא מברייתא. דאתולש ואפילו לכתחלה ואמר רב מרי אף אנן נמי תנינא וכן התולש את השיער לראות מקום המום מאי וכן אילימא שלא יזיזנו השתא ומה שוחט דשחיטתו מוכחת דלאו לגיזה מכוין אמרת לא יזיזנו לראות מקום המום מיבעיא אלא לאו אתולש דרישא קאי דכי היכי דמותר לתלוש לצורך השחיטה דהא פשיטא לן דרישא לכתחלה קאמר ה"נ התולש לראות מקום המום לכתחלה הוי ש"מ. ומשמע מהכא דעיקר הגירסא וכן התולש בה"א וכמו שהוא בפי' הרמב"ם ז"ל וכן ג"כ הגיה הר"ס ז"ל. ובגמרא בדף כ"ד ע"א מוכח דתרתי מילי קאמר ר' יוסי בן משולם חדא עושה מקום לקופיץ ואידך וכן תולש את השיער לראות מקום המום: