החשוד על הבכורות. ביד שם בהלכות בכורות פ"ג סי' ח' ובתשובת הרשב"א ז"ל סימן שט"ו ושמעינן ממתני' דעל טרחו מקפיד טפי ואינו מעבד העורות וכן בכל אינך:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה בכורות · פרק 4 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' אליעזר אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה. דלא חיישינן דחייק לזכרותיה וכו'. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל היו"ד דאליעזר:
צמר מלובן וצואי. בערוך גריס וצוי ופירש ענין מיאוס לשון צואה. ובגמרא השתא צמר מלובן לא זבנינן ואע"ג דטרח ללבנו צואי מיבעיא אלא חדא קתני צמר מלובן מצואתו:
ובגדים. גירסת הרמב"ם ז"ל כאן ואריג וז"ל ומה שאמר בארוג אינו רוצה לומר בגד ארוג לפי שכבר התיר לקנות הטווי ממנו ואיך ידבר על האריג אלא רוצה לומר באריג דבר מחובר דומה לאריג רוצה לומר הלבדים שעושים מצמר ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c5727ba1801a0698a60e60f9827cdb2eaf627ddeedabdca37d65157c2e6330e