מלאכת שלמה על משנה בכורות · פרק 7 · משנה 5

שפתו העליונה וכו'. בפירקין דלעיל וכמו שפי' רעז"ל שם בפירקין דלעיל סי' ט':

ושניטלו שניו וכו'. בתוס' ר"פ על אלו מומין:

טבורו יוצא כצ"ל:

רוח קַצְרוּת. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

המאושכן. בתלמוד של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל מצאתי מוגה המשועבן אבל בכל הספרים כתוב מעושכן ובערוך משועבז בזין שהביאו בערך שעבז [עי' מ"ש ע"ז בערוך השלם.]67 ויתכן שגם הגהת הרב בצלאל ז"ל כך היתה כוונתו. ובגמרא תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר עד רכובא פסול למעלה מן רכובא כשר ואיכא דאמרי לקולא עד רכובא כשר למטה מן רכובא פסיל:

ר' ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו. בגמרא מפרש משום דקשיא ליה לר' ישמעאל א"ר דכשאין לו ביצים משתעי קרא כמו שאמר ת"ק חסר אשך מיבעי ליה ור' עקיבא קשיא ליה אי ס"ד כמו שאמר ר' ישמעאל ממרוח אשך מיבעי ליה דהא מם דמרוח משמשת היא ור"ח בן אנטיגנוס נמי קשיא לי' אם כר' עקיבא רוח אשך מיבעי ליה להכי מפרש ליה מראיו חשוכים וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין פי' גורעין חית ממרוח ואלף מאשך ומוסיפין חית במקום אלף ואלף על מרו והוי מראו חשך:

שמראיו חשוכים. שהוא שחור ואע"פ שאינו שחור ככושי כן פי' הרמב"ם ז"ל אמנם בגמרא פריך היינו כושי וכושי בהדיא קחני ליה במתני' בסמוך הכושי והגיחור ומשני ר' חנינא בן אנטיגנוס לא תני כושי ומהטעם זה נראה שפירש רש"י ז"ל בפי' המשנה שמראיו חשוכים שהוא שחור ככושי. ואיתה בתוס' פ"ק דסנהדרין ד' ד':