יש סדר למשנה על משנה עירובין · פרק 4 · משנה 5

מי שישן וכו'. ר' אליעזר אומר והוא באמצען ר' יהודה אומר לאיזה וכו' ע"ש. לא אוכל לכוין דעת הר"ב שסתם ולא כתב הלכה כמאן גם בפירוש הרמב"ם לא מצאתי. הגם דהכא במשנה זו לא נ"מ מידי דכבר פסק הלכה כר' יוחנן בן נורי מ"מ נפקותא רבה איכא במי שהוציאוהו נכרים דנישנית בריש משנה א' [ועי' תוס' ד"ה ר' אליעזר וכו' וה"ה לתרי בבא דבמשנה קמייתא ע"כ. והאמת אתו כמבואר בהרא"ש] הגם ממ"ש הר"ב ריש מ"ו היו שנים עומדים רחוק זה מזה שש אמות וכו' נתברר דלית הלכתא כר"א אבל אכתי לא ידעינן אם הלכה כר' יהודה ומיירי באותו רוח שהתרצה לילך דיש לו ד' אמות או הלכתא כחכמים דיש לו ד"א לכל רוח דהיינו ח' על ח' [עי' תוי"ט ד"ה ומודה ר' יהודה] ודע דחכמים דמתני' היינו ר' מאיר הנזכר בברייתא בגמ' מ"ח. תניא נמי הכי יש לו שמונה על שמונה דברי ר' מאיר וגם בש"ע סי' שמ"ט כתב כל אדם יש לו ד' אמות בר"ה שיכול לטלטל בי' ובגמ' מ"ח. מסיק רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל ד"ה ד' אמות אין טפי לא. והטור בסי' שצ"ו כתב שהרי"ף פסק שאין לו אלא ד' אמות והוא באמצעו והרז"ה פסק ד"א לכל רוח שהן ח' על ח'. ועיין ב"י וכן בהרא"ש. והרמ"א סי' שצ"ו כתב שני דיעות האלו וכתב המ"א דהרי"ף ס"ל דבורר לאיזה צד שירצה והיינו כר' יהודה ושכן דעת הרמב"ם ועי' ט"ז מה שתמה על מ"ש הטור בשם הרי"ף ואין כאן מקום להאריך מקום שעמדו בו כבר אבות העולם וגדולי הפוסקים עכ"פ בזה עמדתי כי יפלא ממך דבר שלא הערה בו הכא כדרכו בכל מקום לכתוב פסק הלכה וגם מה זה שתיקה ששתק התוי"ט: