אב״י ומ״ש רתוי״ט כאן ד״ה מה, דלהתראתו צריך ב׳ נביאים, תמהני דהרי קיי״ל התראת ספק שמה התראה כשהיא רק ספק למתרה, וודאי למותרה כתוספות שבועות [דל״ז א׳ ד״ה הזיד]. השבתי לבני שליט״א מ״ש רתוי״ט, אין כוונתי שיתרו בו ב׳ נביאים ומשום התראת ספק כדבריך, דהרי בל״ז אין צריך שהעדים יתרו בו [וכמכות פ״א מ״ט]. אלא ר״ל שאם אין כאן ב' נביאים שאומרים שאמר להם הקב׳׳ה בפירוש שזה מתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו, מי זולתן יכול להכחיש לזה, והיכי ס״ד להתרות בו כדי להענישו כשיעידו עליו בב״ד אח״כ, והיאך נוכל להמיתו דלמא באמת שפיר קאמר. ותמוה בזה דברי תרגום יונתן [דברים י׳׳ח כ׳] שכתב שמיתתו בסייף והרי בש״ס [דפ״ט א׳] אמרינן דכל מיתה סתם הוא בחנק:
קריאה במקור
בועז על משנה סנהדרין · פרק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6a0dbb35c40c5d9bdc2f0a9712ab0e433dc718fa0c27e4f66eddd16f9de189ec