קריאה במקור

ברטנורא על משנה עוקצים · פרק 1 · משנה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

והקפלוטות. כרתי. חציר בלשון מקרא, בערבי כורא״ת, ובלע״ז פורו״ש:

והפטמא שלהן. כמין פטמא של רימון שבראשן, והוי שומר ומצטרף:

והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל. הוא הלב שבבצל שהזרע נולד בקצהו:

שרשי החזרים. השורש של חזרת, היא חסא בלשון גמרא וכן בערבי, ובלע״ז לטוג״א:

והנפוס. מין צנון הוא, אלא שעליו דומים לעלי הלפת:

והסיב שלו. פירש הרמב״ם, שבצדי ראש הצנון נולדים גידים דקים כמו חוטין, וחותכין אותן המוכרים ביד בשעה שמוכרין אותן, ונשארים מהן, והן נקראים סיב:

והמינתא. כך שמה בלע״ז מונט״א, ובערבי נענ״ע:

והפיגם. רוד״א בלע״ז, ובערבי סדא״ב:

שעקרן. כדי לשתלן במקום אחר:

והשדרה של שבולת. חוט האמצעי, שהחטים דבוקים בו:

והלבוש שלה. והקרום שעל גרעין החטה. וכל אלו שומרים הן לפרי:

הסיג של רצפות. אבק הנדבק על ראשי הירקות ורצוף בהם כקורי עכביש. וגם הוא חשוב שומר לפרי. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 5f949c54a27f059809f28a13bd795ac8ee97de7884a03650688504c74d26c7e8