אבל עובר הוא במים. הרי אלו שני היתרות, אחד האיש ואחד המים, משום הכי קתני הוא, דהוי כאילו אמר אבל עובר הוא ובמים, ואע"ג דבבבא שאחר זו מתיר לו עוד, מ"מ הוא מן הראוי שישמיענו בתחילה היתר העברת עצמו ואח"כ היתר העברה למה שבידו:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פרה · פרק 9 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד צוארו. דיותר מכאן אין לו לעבור, כדאיתא בפרקי ר' אליעזר (פנ"א) והובא בילקוט יחזקאל מ"ז. אבל בש"ס פר' יוהכ"פ (יומא עז:) איתא דעד מתנים דווקא יכול לעבור ויותר אסור בנחל דרדיפי מייא, כאותו דיוצא מבית קדש הקדשים, משום סכנה. והא דפרקי ר"א דאיירי נמי באותו נחל אומר עד צווארו, משום דס"ל דאינו הולך אל מקום אחד, אלא מתחלק לארבע נהרות כדאיתא שם. יהיה מה שיהיה ביותר מעל צווארו לא מצינו היתר אף אם לא רדיפי מייא, אם לא ישוט, וזה אסור במי חטאת משום דדמי לספינה, וזה רמז לנו בהזכירו עד צוארו, כלומר דלא התיר אלא בהעברה, דלא שרי אלא עד צוארו, והוא בהולך ברגליו ואינו שט:
עובר הוא. סירכא דרישא נקט, וגילה לנו דהוא דרישא דומה לזה דבא להתיר האדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e3926b547de533c0418d756e84e7488567499aca76c77485387f8a8d109647ee