קריאה במקור

פתח עינים על משנה מכשירין · Perek 2 · משנה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. כתב הרב תוספת י"ט לא ידענא טעמא מאי וכו' והרמב"ם בחבורו לא העתיק לבבא זו כלל עכ"ל. מקשים על הרב תי"ט דמאי קשיא ליה דאפילו תרומה עולה באחד ומאה. ועוד שמעתי מקשים במ"ש דהרמב"ם לא הביא בבא זו דהרי הרמב"ם פי"ג דמעשר הוא פסק בפירות ח"ל שנתערבו בפירות הארץ שאם הרוב מח"ל מותר ואין זה דמאי והוא מהתוספתא וא"כ פסק כר"מ דהיינו פירות נכרי כמו פירות ח"ל. ויש מי שהקשה דזה תערובת דמאי ומפורש בחולין דף ז' דפטור ותירצו דההיא בטעמו של דמאי וכן הוא בתוס' ע"ז פרק אין מעמידין שהתירו טעם פת גוי מטעם זה והביאו מרן בב"י י"ד סימן קי"ב וכן פסק בש"ע. ועוד הרי טבל חמור מתרומת מעשר ופ"ב דערלה תנן דתרומת מעשר דמאי עולה באחד ומאה ולדברי המקשן הנזכר הרי הוא תערובת דמאי. ומ"ש הרב תי"ט דהרמב"ם לא העתיק פט"ו דמ"א תערובת דמאי שס"ל כהר"ש דלא קי"ל הכי עש"ב נעלם ממנו דהרמב"ם ביאר סוף הלכות תרומות דאין הפרש בין תרומת מעשר של ודאי או דמאי וכ"כ בפירושו במשנה זו ע"כ מ"כ:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Petach Einayim, Jerusalem 1959
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: be8ccabba8ae71eddba38548d0143725d3ed6507f86be91c9b29ef8d2e1e66e3