כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה לחיה ולעופות. ומוכרו לנכרי ומותר בהנאתו. עבר זמנו. אסור בהנאתו. ולא יסיק בו תנור וכירים. רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
קריאה במקור
משנה פסחים · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה. ושל ישראל אסור בהנאה. שנאמר (שמות יג, ז) לא יראה לך שאור:
נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה. חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו:
האוכל תרומת חמץ בפסח. בשוגג משלם קרן וחומש. במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים:
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים. בשעורים. בכוסמין ובשיפון. ובשבולת שועל. ויוצאין בדמאי. ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו. והכהנים בחלה ובתרומה. אבל לא בטבל. ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות תודה ורקיקי נזיר. עשאן לעצמו אין יוצאין בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן:
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בחזרת. ובעולשין. ובתמכא. ובחרחבינה. ובמרור יוצאין בהן. בין לחין בין יבשין. אבל לא כבושין ולא שלוקין. ולא מבושלין. ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן. ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו:
אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ. אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו בפסח. מפני שהן מחמיצות:
אין נותנין קמח לתוך חרוסת. או לתוך החרדל. ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אוסר. אין מבשלין את הפסח לא במשקין. ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b9d108b61387b31870f0e15c26cbef3ae1805b3e2739e1ddb3ae84f21c35059c