תוי"ט ד"ה וכן המשנה וכו' ואע"ג דבהלואת יין ושמן איכא נמי למשמע וכו'. תירוצו דחוק למאוד. ולולי דבריו ה"א דמרישא אין ראיה כ"כ דהא סיים ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת. מוכח בבירור דשואל ממנו כדי יין ושמן על מנת לשלם לו דמי שוויין בממון ועל ככה מחשב עמו לאחר שבת כמה דמי שווייה שלהן משא"כ באשה מחברתה ככרות דהא לא תנן ועושת עמו חשבון [או דה"ל למתני ועושין עמהן חשבון לאחר שבת] משמע להדיא דאורחייהו בשואלת ככרות לשלם ככרות אחרות תחתיהן להכי דייק הש"ס שפיר דלא כהלל:
קריאה במקור
יש סדר למשנה על משנה שבת · פרק 23 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 546d5fb6d4ce5118f5dcd8f70c1284e04e1a2df7c439a225ea3d965617c9e49d