בפי' הרמב"ם שמפני כבודו אפשר כו' וכ"כ בחבורו פ"ה ה"כ. והראב"ד השיג א"כ לא ירחץ בשום מרחץ כו' ועיין בתוי"ט. ול"נ דל"ק דדוקא בזה יטעה לומר כמו דשרי בתבן של שביעית כמו כן שא"ד אפי' הנאכלים משא"כ משאר מרחץ מאין יבואו לטעות ודע שהרמב"ם שם כתב ברישא דאפי' בשכר מותר והראב"ד אוסר דהוי כסחורה והכ"מ כ' די"ל דלא נאסרה סחורה אלא בראוים לאכילה כו' ותמוה דהרי בפ"ו ה"ב כ' הרמב"ם דלא יצבע מקליפי שביעית בשכר מפני שזה עושה סחורה והרי הם ממין הצובעים ואפ"ה אסור הסחורה וה"נ ליישב קצת במש"כ הכ"מ לקמן פ"ז הט"ו כיון שעיקר הפרי ראוי למאכל אדם ע"ש ודוקא נקט הרמב"ם קליפים אבל המשנה לעיל (פ"ג מ"ג) סתמה ולא יצבע בשכר שאין עושין סחורה כו':
קריאה במקור
רש״ש על משנה שביעית · פרק 8 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c8c485964487e5e8a09eb53aa408b2bccf007420c51e444c66339b5637f2b8c