בתוי"ט ד"ה ורד חדש כו' ופי' בו הר"ש כדברי הר"ב ודבר תימה מאי ק"ל אפי' כו' דשמן נו"ט בוורד כו'. ואנכי תמה על תמיהתו כיון דחזינן דהירושלמי ס"ל דגם ורד נו"ט בשמן אלא שאינו אוסר קודם הביעור לכן שפיר מקשה מסיפא דחייב בביעור ומאי דאיצטריך תנא לאשמעינן דין דאשתהי בחרובין ולא נקטו בוורד גופא י"ל דוורד שהוא רך אין דרך לשהותו בשמן שנימוח שם וכיון שקלט השמן ריחו נוטלהו מתוכו. ועוי"ל דוורד אפי' אישתהי מותר דכל טעמו נפלט ממנו בשעה מועטת וכמו בשבת דתנן בפ"ג דעוקצין מ"ד משנתן טעמו בקדירה אין בו משום תרומה:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שביעית · פרק 7 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c8c485964487e5e8a09eb53aa408b2bccf007420c51e444c66339b5637f2b8c