במשנה והגלעינין. בשנ"א וגרעינין חזו להסקה. קשה הא עצי הסקה אין בהם קדושת שביעית כאשר הביא לעיל מ"ח בשם הירושל' האיזוב כו' שלקטן לעצים אין קדושת שביעית חלה עליהן ועי' סוכה (מ') וב"ק (ק"א ב') ולשון הר"ש וחזו נמי לבהמה כו' ועי' ברכות (ל"ו ב') תוס' ד"ה קליפי ובמה שציינתי ע"ד ועי' כ"מ בפ"ז מהל' שמיטה הט"ו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שביעית · פרק 7 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ולא יהא לוקח כו' ומוכר בשוק כו' ועי' ר"ש. ובפשוטו נראה דללקוט ולמכור רשאי ודנקיט ובנו מוכר ע"י הוא לרבותא דאף דבנו אינו לוקט בעצמו ומחזי כלוקח מאביו ומוכר קמ"ל וכ"נ שפי' השנ"א ועי' בע"ג ר"פ השוכר בתוס' שנדחקו הרבה בפי' משנה זו:
בהרע"ב ד"ה ולא בנבלות סתם יינם כו' אסור לעשות בו סחורה. תימה דתיפוק ליה שאסור בהנאה כמבואר בכ"ד במס' ע"ג ועי' פסחים (למ"ד) בתד"ה אמר רבא ובגה"ש שם ובמש"כ עליו בעז"ה:
[בתוס' חדשים על סה"ד בתוי"ט לסחורה שריא. ונראה דלק"מ דבפסחים כו'. נ"ב עי' שו"ת ח"ס חיו"ד סי' ק"ו ובסי' ק"ח ובנו"ב מ"ת חיו"ד סי' ס"ב שתירצו כך. - מהגרמ"ש]:
[בתוס' רע"א אות ל"ב בד"ה וכך הקשה במ"ל פ"ח מהל' מאכלות אסורות כו' נ"ב וכן בפר"ח יו"ד סי' קי"ז ותירץ כן וחידוש על המל"מ שלא הביא מהתוי"ט ועי' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' ס"ב שהביא ג"כ תירוץ זה משם הפרי תואר. והוא הקשה עליו הרי שר האלף לא נזדמנו בביתו ואיך יקחם לכתחלה למוכרם ע"ש וכן הקשה הב"ד כאן. ועי' במראה הפנים בירושלמי ספ"ז דב"ק. ועי' בשו"ת ח"ס חיו"ד סי' ק"ח. מהנ"ל]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c8c485964487e5e8a09eb53aa408b2bccf007420c51e444c66339b5637f2b8c