ומנירו בכדי שלא יזיק האי שיעורא משמע בציר מחמשים אמה ובגמרא פריך מ"ש מרישא דאמרת אא"כ יש לו חמשים אמה לכל רוח ומשני רב אשי דמה טעם קאמר וכו' ושיעורא דסיפא כדרישא והא דפירש במתני' דהכא טעם ההרחקה טפי מבכל באבי דמתני' דתנינן מרחיקין כתב הרשב"א ז"ל דמשום דמתני' דלעיל משום נוי העיר ודוקא בא"י קמ"ל דהך מתניתין דהכא משום היזקא הוא ואפילו בח"ל ונפקא נמי דאי משום נויי העיר אין יכולין בני העיר למחול כדתנן אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ואי משום היזק יכולין למחול. בסוף פי' רעז"ל שהוא נעשה זבל ומקלקל הניר פירשו תוס' ז"ל אע"ג שהזבל משביח הקרקע כשהיא כולה גלל מזיק ע"כ. וכתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש בח"מ סימן קנ"ה ואם הגרן קודם לעיר מסלקו ובני העיר נותנין לו דמיו ואם ספק איזה קדם מסלקו בלא דמים דעל בעל הגרן להביא ראיה שהגרן קדם וכיון שהוא ספק המע"ה ע"כ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא · פרק 2 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9d93826d01542ab6fc39b91b112f2ff3ab930a531bd89984652359b922d90d17