קטן נימול לח' לט' לי' לי"א ולי"ב כו' עקרי זאת ההלכה כי בין השמשות הוא ספק אם מן היום ספק אם מן הלילה ומילה שלא בזמנה אינה דוחה לא את השבת ולא את י"ט כי המילה מצות עשה וי"ט עשה ולא תעשה כי השם הוא צוה לשבות בו והוא אמרו שבתון ומנע בו מן המלאכה והעקר אצלנו לא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה ועוד עיקר אצלנו כי שני ימים טובים של ראש השנה בלבד שהן קדושה אחת ועוד יתבאר במקומות שהן כיום אחד נתנו וכשתדע אלו העקרים תהיה זאת ההלכה מבוארת. ואמרו עד שיבריא רוצה בו שיצא מחליו בכל ותגמר ירידת החולי וישאר אחר ירידתו ז' ימים שלמים והם ימי הטוהר אז ימול וענין אמרו שלמים שיהיו מעת לעת ודע כי מי שנולד ונסתפק אם נולד בחדש הז' שהוא בן קיימא או בח' אע"פ כי ברוב לא יתקיים ולא יחיה ראוי שימול ביום הח' ובשבת כי אם הוא בן של קיימא הרי מילתו בשבת חובה ואם הוא נפל לא עשה כלום מי שמל אותו הרי מעשיו כמחתך חתיכה של בשר והוא אמרם [מחתך] בשר בעלמא הוא:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה שבת · פרק 19 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d8e1b93426901bfbba4545df36512078f2a5a33b64dfc0354a79384ca031e407