קריאה במקור

יכין עדיות · פרק 3 · סעיף 56

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וטבלא שנחלקה לשנים
שנחלקה לב' חלקים שוין. דר"ג ס"ל דמקבל טומאה עדיין, מדאי אפשר לצמצם ושמא הא' גדול מחבירו כשערה. [ואע"ג דטבלא הו"ל אין בה דל"ש. נ"ל כיון דגם בהא מסוטה ילפינן, היינו דוקא כבסוטה ספק נטמאה או לא, ולא במסופק בשיעורו [ועי' תוס' סוטה כ"ח ב' ד"ה ברשות]. ואת"ל א"כ מכ"ש דהו"ל למטהריה לטבלא בכה"ג, דהרי בכה"ג בסוטה אם וודאי נטמאת רק שיש ספק אם נבעלה לגדול או לקטן, דהו"ל ספק בשיעורא, אינה שותה [כסוטה דכ"ד]. י"ל דלא דמי א"א לצמצם לשאר ספק בשיעורו, דהכא א' מהם מחשב לר"ג כוודאי נטמא, [ועי' רמב"ם פט"ז מאה"ט ה"ג] ורבנן ס"ל דבידי אדם אפשר לצמצם [ועי' תוס' חולין כ"ח ב']:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3cf4aa9fafe3124ff062a527b1a45a46df2a9b8ebf443ba9ff4a134f75c879a8