ואע"ג דס"ל לר"א מקצת היום ככולו הואיל דקאמר מאה יום שלימים משמע. רש"י. וקצת קשה דאלא היכא הו"ל למימר דבשלמא כשאמר שלשים שהיה יכול לדור בנזיר סתם והוה ל' כי פירש ואמר ל' ודאי שלימים בעי למימר, אבל כשרוצה לידור בנזירות מרובה על כרחו צריך לפרש ומנלן דשלימים בעי למימר. ונראה כפירוש התוספ' דמשמעות דקרא דזאת תורת הנזיר משמע דאיירי בדמפרש נזירותו ולא בסתם נזיר, מדקאמר נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר פירוש סתם נזירות מכלל דעד השתא לאו בכלל נזירות קיימי. אבל מנזירות סתם לא מיירי כלל. אבל כי נדר בפירוש ל' אז לא הוי נמי סתם נזיר דהא פירש ל' יום בההיא מודה ר"א כי נטמא ביום שלשים דסותר ל' דבדידיה נמי איירי קרא:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל התוספ' כתבו דלכך אינו סותר אלא ל' דהואיל ויום ק"א יום תגלחת ויום הבאת קרבנותיו גזרינן אטו נזיר סתם היכא דנטמא ביום שלשים דהוי יום ל' יום תגלחת מן התורה משום דאמרינן מקצת היום ככולו וסותר כל שלשים מדין תורה כדלעיל וגזרינן יום ק"א אטו יום ל' וה"ה לעיל הוה מצי למימר הכי גבי הריני נזיר נטמא יום ל"א סותר הכל מדרבנן:
כלומר דלית ליה גזירה כלל ואפילו ביום ל' אבל לרבנן דסותר לאו משום גזירה הוא אלא מן התורה הוא. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ea51c8f0a9371db4c7710dd45cc11fb75a97106f5cbbb35a8620ae6e3edcb90