בהם את המדות
אין להקשות היינו הדיח. נ"ל דכיון דכל עיקר טעמא דנעשה בהן מלאכה פסולין. היינו משום דמחשבו כשופכין [רמב"ם פ"ו מברכות ה"ח]. א"כ שפיר קמ"ל דלא מבעיא הדיח בהן כלים מלכלוכן. שפיר מחשבו שופכין. מדהתכוון לנקות הכלים על ידי שיתלכלכו המים. אלא אפילו מיחה בהן המדות. שאינו מתכוון להעביר הלכלוך. אלא להעביר הדבוק במדה שלא תהיה חסרה. אפ"ה מיקרי שופכין. ולהרמב"ם בפירושו כאן מיחוי מדות היינו משום דבמדה רגיל אדם למדוד בהן מינים נפרדים. ויש מהן שנשאר בהן ריח. ומיחה המדות להסיר מהן הריח ההוא. [ובמרדכי גרס או שמדד בהן המדות. ר"ל שמילא בהן כלי לראות אם מחזקת כפי מדה הראויה. וכן משמע לפענ"ד מש"ס [גיטין נ"ג ב'] מדלא התיר רק בשקל בהן משקלות כנגדן שלא עשה מעשה בגוף המים. וכמ"ש רש"י התם. הא בבדק בהן עצמן את המדה פסולה]:
אין להקשות היינו הדיח. נ"ל דכיון דכל עיקר טעמא דנעשה בהן מלאכה פסולין. היינו משום דמחשבו כשופכין [רמב"ם פ"ו מברכות ה"ח]. א"כ שפיר קמ"ל דלא מבעיא הדיח בהן כלים מלכלוכן. שפיר מחשבו שופכין. מדהתכוון לנקות הכלים על ידי שיתלכלכו המים. אלא אפילו מיחה בהן המדות. שאינו מתכוון להעביר הלכלוך. אלא להעביר הדבוק במדה שלא תהיה חסרה. אפ"ה מיקרי שופכין. ולהרמב"ם בפירושו כאן מיחוי מדות היינו משום דבמדה רגיל אדם למדוד בהן מינים נפרדים. ויש מהן שנשאר בהן ריח. ומיחה המדות להסיר מהן הריח ההוא. [ובמרדכי גרס או שמדד בהן המדות. ר"ל שמילא בהן כלי לראות אם מחזקת כפי מדה הראויה. וכן משמע לפענ"ד מש"ס [גיטין נ"ג ב'] מדלא התיר רק בשקל בהן משקלות כנגדן שלא עשה מעשה בגוף המים. וכמ"ש רש"י התם. הא בבדק בהן עצמן את המדה פסולה]: