קריאה במקור

יכין ידים · פרק 3 · סעיף 19

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמרו לו אין דנין דברי תורה מדברי סופרים
דכתבי קודש שיטמאו הידים מד"ס הוא מי"ח דבר. וכ"כ טומאת ידים מד"ס הוא. דב"ד של שלמה המלך ע"ה גזר דסתם ידים יפסלו לקודש. והדר גזרו בי"ח דבר שיפסלו הידים גם לתרומה. ואידי ואידי מד"ס נגזר [כשבת ט"ו א']. ואין ללמוד מה מצינו בגזירתן. דבכל דבר ודבר. לפי הנראה להם שהוא הצורך גזרו. ואין למדין זה מזה. [והא דלא קאמרינן בקיצור אין למדין ד"ס מד"ס. נ"ל דה"ט משום דסד"א דהא דאין דנין ד"ס מד"ס היינו רק לחומרא אין דנין. וכגוונא דידן ר' יהושע הכא. להכי נקט כולה גוונא דאין דנין דאית בהי נמי שאין דנין ד"ת מד"ס דוודאי לא ס"ד דרק לחומרא אין דנין. אבל לקולא דנין ד"ת מד"ס אלא ע"כ דבכולהו גוונא בין לקולא בין לחומרא אין דנין רק ד"ת מד"ת בי"ג מדות דר' ישמעאל ול"ב מדות דר' יוסי הגלילי]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 074473276358763ad52ac45b9f0441740a820b27e23ad6429ffece4eb9e2a14b