צלוב שדמו שותת. אי לא איירי בנסקל הנתלה בהיותו מפרפר, לא ידעתי איך ימצא בצלוב יותר משאר מיני מיתות שיהיה דמו שותת, ואפילו מנטף בצאת נפשו כי מת, שהרי המתים על ידי תליה בחנק לפי מה שראיתי אינו יוצא מהם בעת מותם אפילו טיפת דם. ולכן לא נהירא מ"ש התי"ט ז"ל כלומר דדרך הצלוב שיהיה דמו שותת, ע"כ. אלא הנכון בעיני הוא דלרבותא נקט צלוב, דאעפ"י שאין דרכו למות ע"י יציאת הדם מגופו, מ"מ כשאירע כן שיצא ממנו דם בהיותו תלוי מאיזה מקום שיהיה, אמרינן ודאי טיפה של מיתה מעורבת בו וטמא בהיותו שותת, ולא אמרינן כבר היה מת כשיצא הדם ממנו. ולישב לשון התי"ט, י"ל דהכי קאמר שדרך הצלוב כשיוצא דמו ממנו מחמת התליה שאין דמו מנטף טיפה טיפה, אלא כשאירע כך שיוצא דמו ממנו הוא שותת, כי זה בא לו מחמת דוחק הסודר הכרוך על צוארו, שעל ידו נצרר הדם בורידין שהוא עומד עליהם במקום אחד ונקרע הור[י]ד בכח מחמת רבוי הדם שנתרבה באותו מקום אשר יקרע, שאין הור[י]ד יכול להחזיקו ומשום הכי הדם שותת, משא"כ המת מיתת עצמו שאין לו סיבה שיצרר דמו למקום אחד, אלא אם יארע שהדם יוצא ממנו מחמת מיתה דרכו להיות נוטף ולא שותת:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אהלות · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c46451dfd4e72eb63c3fac97bad59728308f69843faf6fed6a08ba55481b1e31