אם יש בידו פותח טפח. לפי שקטן בן יומו מטמא טמא מת, ואפשר שיהיה נער קטן, הרמב"ם. כלומר ומשום הכי אומר אם יש, ותמהני דלמה הוצרך לזה, דאפילו באדם בנוני לא יש ברוחב ידיו כי אם רוחב ד' אצבעותיו שהם כלם קטנים מרוחב הגודל שארבע מהם הוא הטפח, ולכן שייך לומר אם יש, שהרי אם לא (יצרך) [יצרף] הגודל לרוחב ידו, ודאי דבאדם בנוני דבגודלו משערינן לא יש:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אהלות · פרק 15 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c46451dfd4e72eb63c3fac97bad59728308f69843faf6fed6a08ba55481b1e31