היתה שלימה ב"ה וכו'. משום דלשון היתה שלימה משמע דקאי אקדרה הנזכרת לעיל, ורוצה לגלות לנו דאין זאת הקדרה כמו הנזכרת לעיל דאיירי בכל ענין בין של חבר בין של ע"ה, אעפ"י שהיא מונחת במקום הנזכר לעיל, הקדים לבית שמאי סברת בית הלל, דבזה מורה דטעמא דאמרו בית הלל בתחילה מצלת על הכל הוא מפני שעדיין לא שמעו מלתייהו דבית שמאי בטעמיהו דאחר ששמעו חזרו, והא דחזרו מחמת טעמיהו דבית שמאי הוא בכלי של ע"ה וכמו שפירש הר"ב בפרק ט' משנה ב' דכלים, ושם לא נצרך לשנות כמו הכא משום דאין שם מקום לטעות ולומר דאיירי בכל ענין כמו הכא, והתי"ט כתב בשם מהר"ם טעם לקדימת ב"ה בענין אחר:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אהלות · פרק 5 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c46451dfd4e72eb63c3fac97bad59728308f69843faf6fed6a08ba55481b1e31