משנה כלים · פרק 15

כלי עץ. כלי עור. כלי עצם. כלי זכוכית. פשוטיהן טהורין. ומקבליהן טמאים. נשברו טהרו. חזר ועשה מהן כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא. השידה. והתיבה. והמגדל. כוורת הקש. וכוורת הקנים. ובור ספינה אלכסנדרית. שיש להם שולים. והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש. הרי אלו טהורין. ושאר כל הכלים. בין מקבלין. בין אינם מקבלין. טמאין. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר. דרדור עגלה. וקוסטות המלכים. ועריבת העבדנין. ובור ספינה קטנה. והארון. אף על פי שמקבלין. טמאין. שאינן עשויין ליטלטל. אלא במה שבתוכן. ושאר כל הכלים המקבלים. טהורין. ושאינן מקבלין טמאין. אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה. אלא עריבת בעל הבית:

ארובות של נחתומים טמאות. ושל בעלי בתים טהורות. סרקן או כרכמן. טמאות. דף של נחתומין. שקבעו בכותל. ר' אליעזר מטהר. וחכמים מטמאים. סרוד של נחתומין. טמא. ושל בעלי בתים. טהור. גיפפו מארבע רוחותיו. טמא. נפרץ מרוח אחת טהור. רבי שמעון אומר אם התקינו להיות קורץ עליו טמא. וכן המערוך. טמא:

ים נפה של סילתין טמא. ושל בעלי בתים טהור. ר' יהודה אומר אף של גודלת טמא מושב. מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות:

כל התלוים טמאין. חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הבית דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כולם טהורין. חוץ מתלוי נפה של סלתין. ותלוי כברת גרנות. ותלוי מגל יד. ותלוי מקל הבלשין. מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה. זה הכלל העשוי לסייע בשעת מלאכה טמא. העשוי לתלוי טהור:

רחת של גרוסות טמאה. של אוצרות טהורה. של גתות טמאה. של גרנות טהורה. זה הכלל העשוי לקבלה. טמא. לכנוס. טהור:

נבלי השרה טמאין. ונבלי בני לוי טהורין. כל המשקין טמאין. ומשקה בית מטבחייא טהורין. כל הספרים מטמאין את הידים. חוץ מספר העזרה. המרכוף טהור. הבטנון והניקטמון והאירוס. הרי אלו טמאים. רבי יהודה אומר האירוס טמא מושב. מפני שהאלית יושבת עליו. מצודת החולדה טמאה. ושל העכברין טהורה: