משנה כלים · פרק 2

כלי עץ. וכלי עור. וכלי עצם. וכלי זכוכית פשוטיהן טהורים. ומקבליהן טמאים. נשברו טהרו. חזר ועשה מהם כלים. מקבלין טומאה מיכן ולהבא. כלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה. מיתטמאין ומטמאין באויר. ומיטמאין מאחוריהן. ואינן מיטמאין מגביהן ושבירתן היא טהרתן:

הדקין שבכלי חרס. וקרקרותיהן. ודפנותיהן יושבין שלא מוסמכין. שיעורן מכדי סיכת קטן ועד לוג. מלוג ועד סאה. ברביעית. מסאה ועד סאתים. בחצי לוג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין. בלוג. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר אני איני נותן בהן מדה. אלא הדקין שבכלי חרס. וקרקרותיהן. ודפנותיהן. יושבין שלא מסומכין. שיעורן מכדי סיכת קטן ועד קדירות הדקות. מהקדירות הדקות ועד חביות לודיות. ברביעית. מלודיות ועד לחמיות בחצי לוג. מלחמיות ועד חצבים גדולים. בלוג. רבן יוחנן בן זכאי אומר. חצבים גדולים שיעורן בשני לוגין. הפכים הגלילים והחביונות. שיעור קרקרותיהן כל שהן. ואין להם דפנות:

הטהורין שבכלי חרס טבלה שאין לה לזביז. ומחתה פרוצה. ואבוב של קלאין. וסילונות. אף על פי כפופין. אף על פי מקבלין. וכבכב שעשאו לסל הפת. וטפי שהתקינו לענבים. וחבית של שייטין. וחבית דפונה בשולי המחץ. והמטה. והכסא. והספסל. והשלחן. והספינה. והמנורה של חרס. הרי אלו טהורים. זה הכלל כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים:

פנס שיש בו בית קבול שמן. טמא. ושאין בו. טהור. מגופת היוצרין. שהוא פותח בה. טהורה. ושהוא גומר בה טמאה. משפך של בעלי בתים. טהור. ושל רוכלין טמא. מפני שהוא של מדה. דברי ר' יהודה בן בתירא. ר' עקיבא אומר מפני שהוא מטהו על צדו. ומריח בו ללוקח:

כסוי כדי יין. וכדי שמן וכסוי חביות ניירות. טהורין. ואם התקינו לתשמיש טמאים. כסוי הלפס. בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד. טהור. אם אינו נקוב. ואין לו חדוד. טמא. מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק. רבי אליעזר בר צדוק אומר מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי:

גסטרא. שנמצאת בכבשן. עד שלא נגמרה מלאכתה. טהורה. משנגמרה מלאכתה טמאה. טיטרוס ר' אליעזר בר צדוק מטהר. רבי יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות:

הטמאין שבכלי חרס. טבלה שיש לה לזביז. ומחתה שלמה. וטבלא. שהיא מלאה קערות. נטמאת אחת מהם בשרץ. לא נטמאו כולם. אם יש לה לזביז עודף. נטמאה אחת מהם נטמאו כולן. וכן בית תבלין של חרס וקלמרים המתואמות. ובית תבלין של עץ שנטמא אחד במשקה. לא נטמא חבירו. רבי יוחנן בן נורי אומר חולקין את עוביו. המשמש לטמא טמא. המשמש לטהור. טהור. אם יש לו לזביז עודף. נטמא אחד מהם נטמא חבירו:

הלפיד. טמא. ובית שקעו של נר. מטמא באויר. המסרק של צרצור. רבי אליעזר מטהר. וחכמים מטמאין: