לפיכך נקרו פלשתים את עיניו. כתב התי"ט משמא דגמרא (דף ט:), דאע"ג דכתיב (שופטים יד, ד) כי מה' (היה) [היא]. שיקח אותה אשה, מ"מ כי אזל איהו בתר ישרותיה אזל, ע"כ. ונראה דאי לא הוה המעשה מה', לא היה נפטר בנקירות עינים לבד, כי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט, ואם היתה כוונתו לשם שמים לא היה נענש כלל, כי ההכרח לא ישובח ולא יגונה, ומה' היה הדבר וכוונתו לה', ודוק ענין זה שלא תטעה במשפטי ה' כי צדקו יחדיו (תהלים יט, י) בשני העולמות (עי' ספר העיקרים מאמר א' פ"ח), ועיין מעניינים אלו בהקדמת עולם קטן שהקדמתי לספרי משנת חסידים ויאירו עיניך:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סוטה · פרק 1 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולפי שבא על י' פלגשי אביו. סמך לנתגאה בשערו, אע"ג דמתחילה גנב הלבבות. לאשמועינן אגב ארחיה דזה גורם לזה, כמשאז"ל (בר"ר פכ"ב ו) על פסוק (משלי כו, יב) ראיתה איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6cf846a3df9425669af588e3884c051726f0c7e7dae5bb0e9526af32a2a51a20