[אות י] ברע"ב ד"ה ומפני. דכתיב ואשריהם תגדעון. כך הוא לפי סוגיא דהכא דמאן דאוסר נטעו ולבסוף עבדו היינו רק התוספת ואתיא ליה מקרא דואשריהם תגדעון דמשמע דגידוע אסור ועיקר מותר וקרא דואשריהם תשרפון מיירי בנטעו מתחל' לכך דכולו אסור. אבל למה דמסיק רב אשי (דף מ"ח ע"א) וכתבה התי"ט (במ"ז ד"ה גדעו ופסלו) דתוספת לכ"ע אסור ומאן דאוסר אוסר אף העיקר ואמרינן שם דטעמא דר"י דאוסר דדריש ואשריהם תשרפון ב' מיני אשרות משמע דאפי' נטעו ולבסוף עבדו אוסר כולו. ולרבנן יליף לה מואשריהם תגדעון ורק התוספת אסור. א"כ הו"ל להרע"ב למנקט הכא קרא דואשריהם תשרפון. אח"כ ראיתי שכל דברים אלו נכללו בדברי התי"ט ד"ה דע שיש כו':
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה עבודה זרה · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f96d55ae2a4ab8507a841015f218a0472d0ef4dbbba670f3fc6298f55fd9c2eb