בתוי"ט שור שנגח כו' כתב הר"ב ובכולן היה תם כו' כגון כו' והוה מצי כו' כגון דלא אייעוד בב"ד כו'. לכאורה המ"ל נמי דלא אייעוד כלל עד אחר כל הנגיחות. ומש"כ התו"ח שקודם שפסקו את הדין אפילו לר"ע לאו שותפי נינהו נעלמו ממנו דברי התוס' (ל"ג ע"א) ד"ה שני שוורים ומ"ש כמ"ש התוי"ט בשם הרא"ש כו' ע"ש דאין שום רמז לזה. ועי' בתוס' כאן בד"ה אי כר"ע:
קריאה במקור
רש״ש על משנה בבא קמא · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e72e2e493e12c9348658db44fa3ebeab9da64a581f6dbacc5a589e4f799d33e3