מלאכת שלמה על משנה מנחות · פרק 9 · משנה 7

כל קרבנות הצבור אין בהם סמיכה. ביד שם פ"ג סימן ו':

רש"א וכו'. ות"ק דמתני' היינו ר' יהודה. וקשיא לי מאי אף דקאמר ר"ש אף שעירי ע"ז דהא משמע בגמרא דר"ש מפיק שעיר המשתלח ומוקי באתריה שעירי ע"ז דשתי סמיכות גמירי בצבור ותו לא והכי תניא בברייתא בגמרא חוץ מפר הבא על כל המצות ושעירי ע"ז דברי ר"ש ר' יהודה אומר שעירי ע"ז אין בהם סמיכה ואת מי אביא תחתיהם דהא שתי סמיכות גמירי בצבור את שעיר המשתלח א"ל ר"ש והלא אין סמיכה אלא בבעלים וזה אהרן ובניו סומכין בו ולא בעלים ולא הויא סמיכה א"ל אף זה אהרן ובניו מתכפרין בו וסמיכה בבעלים היא ואזדו לטעמייהו דבספ"ק דשבעות פליגי נמי דר' יהודה ס"ל דבין ישראל ובין לוים ובין כהנים כולם מתכפרין בשעיר המשתלח ורש"א כשם שוידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות כך וידויו של פר מכפר על הכהנים בשאר עבירות והויא סמיכה שלא בבעלים ומ"מ יש לתרץ דהא על כרחך מודה דאיכא סמיכה וכדכתיב קרא בהדיא וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי אלא דהויא שלא בבעלים ושתי סמיכות דגמירי בצבור ותו לא ס"ל דהיינו דוקא בבעלים אח"כ מצאתי בסוף הסוגיא שכן פירש המפרש שבדפוס ז"ל:

חוץ מבכור ומעשר ופסח. מסמכינן להו בברייתא בגמרא אתלת קרבנו יתירי דכתיבי גבי שלמים חד למעוטי בכור וחד למעוטי מעשר וחד למעוטי פסח:

היורש סומך וכו'. בברייתא ר' יהודה אומר יורש אינו סומך ואינו ממר ובגמרא מפרש טעמייה. ובת"כ ס"פ בתרא דפ' בחקותי ואיתה נמי ברפ"ק דתמורה וכתבתיו שם בארך ע"ש: