מלאכת שלמה על משנה מנחות · פרק 6 · משנה 5

כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה. תוס' פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"ז) ודפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף ס"ב) וביד פ"ז דהלכות איסורי מזבח סי' ה':

בעיטה. פי' רש"י ז"ל בלשון אחר בעיטה ברגל: ה"ג ר' יוסי אומר בבצק כלומר שיפה ובעיטה בבצק ולא בחטין עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט הרמב"ם ז"ל פירש שיפה הוא גזור מן ישופך ראש ענינו שיכו החטה בידים בכח עד שמעביר מעליה העפר ובעיטה שדורסין אותה ברגל. ר' יוסי אומר שהעיסה לבדה היא צריכה בעיטה ר"ל שמקטפים אותה ביד דרך בעיטה והשיפה תהיה בחטה ובעיסה ג"כ כסדר הזה ע"כ:

כל המנחות באות עשר עשר. דגמרי מלחמי תודה שהן עשר מכל מין כדאמרינן בפירקין דלקמן ומסתברא להו למילף מלחמי תודה טפי מלמילף מלחם הפנים משום דמנחות דמי ללחמי תודה בדמיונים רבים יותר ממאי דדמי ללחם הפנים דזהו שאמרו בגמרא הנך נפישן ור"מ יליף מלחם הפנים דהקדש מהקדש עדיף ליה למילף לאפוקי לאמי תודה דקדשים קלים:

חוץ מחלות תודה. שהן באות עשר כדבעי' למימר טעמא לקמן באידך פירקין עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט ונזירות נמי רבינהו קרא דכתיב על זבח תודת שלמיו שלמיו יתירה לרבות שלמי נזיר לכל דין לחמי תודה ולעשרת קבין ירושלמיות ולחצי לוג שמן ושיהו באות עשר עשר. ובגמ' בפירקין דלקמן גבי הנזירות היתה באה שתי ידות במצה שבתודה ת"ר על זבח תודת שלמיו שלמיו יתירה דלא הוה צריך למיכתב שהרי כבר נאמר זאת תורת זבח השלמים אם על תודה אלא אתא לרבות שלמי נזיר לעשרת קבין ולרביעית שמן לפי שבתודה היה בה חצי לוג ואותו חצי לוג חוצה חציו לרבוכה וחציו לחלות ורקיקין אלמא בשתי ידות שבמצה של תידה דהיינו חלות ורקיקין לא הוה בהו אלא רביעית ובנזירות דהוו בה חלות ורקיקין ולא רבוכה הוה בה נמי רביעית שמן דהיינו כשתי ידות שבמצה של תודה וביד רפי"ג דהלכות מעשה הקרבנות: