אמר לו כו' וכשיצא כו'. ובירושלמי גרס כשיצא וכן נראה. לפי שבגמרא אמרו לא השיבו כלל במרחץ. שאסור להרהר בו בד"ת כו' תו' ור"ן.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה עבודה זרה · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואע"ג דהירושלמי ס"ל דשואלין בהל' בית המרחץ בבית המרחץ. כמ"ש ר"ן בפרק כירה.
הני מילי. בדברים הצריכים למרחץ. כגון להדיח קרקע ולסוך בשבת. אבל בדברים שאינם מצרכי מרחץ. כגון הא דהכא. דאפילו לומר שאסור להשיב במרחץ. מודה הירושלמי נמי דאסור. כדאיתא התם בהדיא. דאוסר לומר שאסור להרהר. במקום מטונף. אע"ג דמהלכות מקום מטונף הוא דהוי. אפ"ה ס"ל דאסור.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 28a655926db514abb633ba5742f7a20870a0d5b3e1d4391bd9459befb2b73f9b