משנכנסה לרשותם אסור ע"ל רי"ו בתי"ט. אבל בהכנסה לחוד לא נאסר. שאין חצרו קונה לו בע"כ. ודאי לא עדיף מחמץ דעשאו הכתוב ברשותו. ואפ"ה גוי שנכנס ובצקו בידו. אינו עובר עליו. פסק כו' דמשיכה קונה.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה עבודה זרה · פרק 5 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באיזה מקום. עפ"ה דבתרא משנה ז'.
מדד עד שלא פסק הב"י מפרש דודאי נגע בו הגוי. ומשו"ה תנן מדד ולא משך. לכלול בו שאחר שמשכו נגע בו. לא הבנתי זה. דהא ודאי האי מדד במוכר עסקינן. דאי בלוקח מודד איירי. הא ודאי קאסר ליה מיד. אע"פ שלא משך ולא פסק והשתא היכי ליתני משך ולא מדד. דהוה אמינא איהו מדד נמי. צריכא למימר דמיו אסורין. עכבת גם עקבת בקו"ף. יש לו דמיון בכתוב בענין הלז. ולא יעקבם.
עכבת יין כתי"ט. ומ"ש הרע"ב שלא יצא כטפה או שתי טפין. לפום ריהטא כתב כן. דהשתא טפה אחת. שתים מיבעיא. ואני אומר אפילו בתלמוד. אין זה דקדוק. כמ"ש בס"ד פ"ק דסוכה. שנמצא כך הרבה. ואף בלאו כדאמרי אינשי. נמי יל"פ. טפה שהיא כשתי טפין. דהיינו טופח על מנת להטפיח. וזה אמת נכון וברור בלשון ובענין. לפי דעתי. ודוק.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 28a655926db514abb633ba5742f7a20870a0d5b3e1d4391bd9459befb2b73f9b