קריאה במקור

יכין קינים · פרק 3 · סעיף 43

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
תביא שתים
דלעולם הקן שהקריב ראשון נחשב לחובתה, וקן שהקריב לבסוף נחשב לנדרה. וא"כ לא נפסל פרידה א' רק מהקן שהקריב לבסוף. ומדמסופק איזה מין מהב' קינין הקריב לבסוף, והרי צריך להשלים הפרידה שנפסל כאותו המין שהקריב תחלה כבר ממנו פרידה א', וכדתנינן לעיל ספ"ב, אין מביאין תורין עד בני יונה וכו'. להכי משום ספק, תביא השתא תור אחד ובן יונה אחד ושתיהן לעולות. [ונ"ל דה"ה בהביאו הד' פרידות תחלה ממין א' וכולן סתומות, והכהן הקריב מהן ב' למטה וב' למעלה, והיא והכהן אינן יודעין איזה מין הביאה, ג"כ כך הדין שתביא השתא תור א' ובן יונה א', ושתיהן עולות. דהרי חד טעמא הוא עם כשהביאה בתחלה ב' מינין ולא ידע איזה מין תקריב בסוף. דאפ"ה לא נקט תנא הכי, מדאינו מצוי, וכלקמן סי' מ"ה]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 481ee64fcbe10fe8d6f4161492f6256a0c1477724aea3e6da311a6252a0ec668