לחם שמים על משנה כלים · פרק 24 · משנה 16

ושל יוצאת החוץ לרע"ב סודר שנותנות כו' כשיוצאות לחוץ. וי"מ כלומר של זונות פ"א סבכות שנקרעו ורוב שער יוצא לחוץ ע"כ. הפ"א אינו מדויק. וק"ל. אמנם י"ל כל הג"פ דבר אחד הוא. דהיינו טעמא של יוצאת חוץ טהורה. לפי שאינה מקפדת על גילוי שערה. יען מצח אשה זונה לה מאנה הכלם. אדרבה פורעת ראשה כשיוצאה לשוק. שית זונה ונצורת לב. לקרוא לעוברי דרך. ומגדלת שער כלילית. ותיטב את ראשה (כענין שכתוב באיזבל. שפקסה שערה ותשקף בעד החלון למצוא חן בעיני יהוא. ע"י שער באשה ערוה) למען תזכר. ותעגב על מאהביה. לפיכך שבכה שלה שיוצאה בה. עשויה נקבים גדולים ורחבים. באופן שלא יתכסו שערותיה. שהיא מתנאה בהם. והיינו דקרי לה הכא יוצאת החוץ. לאשמועינן טעמא דמילתא. ולהבליעו בנעימת הלשון. דהיינו משום דהשער יוצא לחוץ. ועוד שהפרוצה בביתה לא ישכנו רגליה. והסבכה שלובשת ביציאתה. לפתות בה בני אדם עשויה. ובבית אינה מנחת סבכה בראשה. ועפ"ז יכולני לישב גם גרסא שלנו. ושל ילדה משו"ה טמאה מדרס. מפני שמקפדת מאד שלא יראה משערה כלום. דוק.