נותנין כו'. ולא אמרינן דפאת שדך משמע דוקא בסוף כדמשמע ל' פאה ואם נתן מתחלה ומאמצע לא תקדש בדין פיאה ולחייב במעשר. הר"ש:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והתוי"ט הקשה ע"ז ומחוור פירוש הר"ש אם שייר קלח א' כו' כשנתן שיעור פאה ומבקש להוסיף איירי דיכול להוסיף על המחובר ויש לו תורת פאה לפטור מן המעשר ואם לאו כלומר שכבר תלשו אינו נותן אלא משום הפקר דכל מה שמוסיף מן התלוש אין לו תורת פאה ואינו נפטר מן המעשר עד שיפקיר. וע"ע:
ונ"מ דהפקר בין לעניים בין לעשירים משא"כ פאה דלעניים כו' אבל לענין מעשר פאה נמי פטור כדתנן בס"פ. תוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b72cc55eb11821d991eb979bf06c80175a163bc42fcabc452cee419f39e0a53c