[אות א] הרע"ב ד"ה אף לא נדרי. אבל מצטרף. ומ"מ נלפענ"ד דבנדרים שבינו לבינה י"ל דאפי' בצירוף א"י להתיר דבכלל נדרי עצמו הוא. ואם שתק ביום שמעו א"י להתיר בצירוף לג' וכדמשמע בירושלמי הובא בר"ן נדרים (ד' פ"א ע"ב). וא"כ י"ל דמה"ט נקט במתני' שבינו לבין אחרים משום דבינה לבינו גם לת"ק א"י להתיר דהוי נדרי עצמו. ור"ש פי' דמשום הכי נקט שבינה לבין אחרים דהנך בעי חקירת חכם. אבל שבינה לבינו לא בעי חקירת חכם ויכול להפר. וצ"ל דמלתא דפסיקא נקט. וה"ה להנך נדרים היכי דשתק ביומא ולא הפר. או לענין התרה שלא בלשון הפרה. ולפענ"ד י"ל כמ"ש דבכה"ג גם הת"ק מודה דא"י להתיר:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נגעים · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eb3ed7b100f2eddf781702f7d4aad9f9c4d68e4cab4d7dbe38ef0e26e01dd212