מלאכת שלמה על משנה מעשר שני · פרק 4 · משנה 11

המוצא כלי וכו'. ושם בגמרא הגרסא דלי"ת דמוע ר"ל חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים:

תיו תחת תרומה. ומשמע דאפי' שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע"כ מן מהר"י קולון ז"ל שרש קס"א:

ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם. ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן ור' יוסי לדבריה' דרבנן קאמר להו דלדידי' אפי' כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה ות"ק סבר לא חיישי' שמא פינה. ובפ' האשה שלום איכא מ"ד דכ"ע חיישי' שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מ"ס אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומ"ס אשתלויי אשתלי ומפ' בגמ' ירוש' דת"ק לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי:

והיא מלאה פירות. מחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת והיא:

אשתקד. שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא ר"ל שתא דא ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה ה"ז תרומה ואם מעשר ה"ז מעשר דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירוש' תניא מצא כלי כתוב עליו אל"ף או דלי"ת או חי"ת או טי"ת או רי"ש או מ"ם או תי"ו כל אלו ר"ל תרומה ולמעוטי חולין. אל"ף דנקראת התרומה ראשית. דלי"ת דמאי ויש בה תרומה. חי"ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן. טי"ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא. רי"ש ראשית דהיינו תרומה. מ"ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון חומה. תי"ו תרומה. ואם היה כתוב בו בי"ת פ"א שי"ן ר"ל מעשר שני בי"ת ע"ש שהוא שני. פ"א ע"ש דבעי פדיון. שי"ן שקרוי שני. וכן ג"כ אם היה כתוב עליו יו"ד מ"ם מעשר כמשמעו. וכן ג"כ אם היה כתוב עליו עיר ה"ז מעשר שני שטעון עיר. ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה:

היתה מלאה פירות תרומה. מחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת פירות: