תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יומא · פרק 3 · משנה 6

[אות יט] בהרע"ב ד"ה ובקודש היתה. במקום קדוש. אף דהך קרא בקידוש כתיב כמ"ש התי"ט (מ"ג) מ"מ מדאפקיה רחמנא לקידוש בלשון טבילה ילפי' לה מה קידוש במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש. ופירש"י (בדף ל"ב ע"ב) אבל טבילה ראשונה לא ילפת מיניה דהא לאו דאורייתא היא עכ"ל. ותמוה לי הא סוגיא ערוכה גמרי' חמש טבילות ועשרה קידושים טובל כה"ג ומקדש בו ביום הרי דטבילה ראשונה ג"כ דאורייתא ועי' בתי"ט (משנה ג') ד"ה חוץ מזו. שוב ראיתי בתוספות ישנים שכתבו דלאו ה' טבילות גמירי להו אלא דשינוי עבודות גמירי להו וממילא איכא ה' טבילות כדילפינן מקרא דמעבודה לעבודה צריך טבילה עיי"ש. וא"כ דברי רש"י נכונים דהא מקרא ליכא למילף רק דמעבודה לעבודה צריך טבילה. אבל טבילה א' ליכא לימוד והוי רק דרבנן ואף דבכל ימות השנה כשבא לעבוד צריך טבילה כדאיתא במשנה ג' ומבואר בהרע"ב שם דילפי' מק"ו והוי דאורייתא י"ל דרש"י ס"ל דמתני' דלעיל דקתני עלה חוץ מזו בלבד אתיא באמת כרבי יהודא דס"ל בסוגיין דטבילה בכל ימות השנה מדרבנן הוא וסרך טבילה הוא אבל לבן זומא דיליף בק"ו באמת ס"ל דהיה בקודש וכדמוכח לומר לדברי תוס' (דף ל') ד"ה ומה המשנה לפי מ"ש תחלה הא דלא פרכי' דמה לטבילה התם דבעינן במקום קדוש. דהיא גופא נילף דבעינן מקום קדוש עיי"ש. וצ"ל הא דקתני במתני' חוץ מזו לא אתיא כבן זומא. ודו"ק. אולם הת"י לעיל (דף ל') כתבו דטבילה ראשונה דיוה"כ גם ר"י יליף לה בק"ו עיי"ש. וצ"ל הא דלא בעיא במקום קדוש היינו כדמסיק תוס' שם דסברא הוא כיון דאכתי לא נתקדש בבגדי קודש דיטבול בחול ואתיא מתני' גם אף כב"ז. וכמ"ש הרע"ב שם. אבל בכוונת רש"י י"ל כמ"ש: