קלני מראשי קלני מזרועי
בש"ס מפרש אביי מלת קלני, דר"ל קל לית, ולרבא ר"ל קל אני. ונ"ל דר"ל לאביי נקודתו בצירי קליני, דהוה נוטריקן קל איני, ור"ל ראשי וזרועי כבדים עלי, ולרבא נקודתו בקמץ קלני, נוטרוקון קל יאני, וגם לרבא ר"ל כאביי רק שהיפך הלשון דרך כבוד. [כך פירשתי ע"פ דעת רש"י זצוק"ל. ולולא מסתאפינא היה נ"ל, שהכוונה בין לאביי בין לרבא הוא ע"פ מה דאמרינן [סוכה דנ"ב ב'], דכ"י הקב"ה מתחרט שברא היצ"ה, א"כ היינו דקאמר הכא, דכשהאדם נענש על חטאיו, שכינתו ית' מתאוננת שהוקל כבודו בב' דברים הא' בחכמתו, דהחכם רואה את הנולד, שבוודאי אי אפשר לו בלא חטא, והרי משכן החכמה באדם הוא בראש ולמה בראתיו. ב' הוקל כ"י כבוד כח זרועו, כגבור לא יוכל להושיעו מצרתו מענשו והרי מעשיו גרמו שזרוע ה' לא נגלתה עליו והיינו מלת קללת ב' מני קלות. אלא דלאביי ר"ל כדאמרן דרך כבוד, ולרבא ר"ל כ"י הוקל כבודו בעיני הבריות שיחשבו כאילו אין בו כח בחכמה וביכולת שלי]:
בש"ס מפרש אביי מלת קלני, דר"ל קל לית, ולרבא ר"ל קל אני. ונ"ל דר"ל לאביי נקודתו בצירי קליני, דהוה נוטריקן קל איני, ור"ל ראשי וזרועי כבדים עלי, ולרבא נקודתו בקמץ קלני, נוטרוקון קל יאני, וגם לרבא ר"ל כאביי רק שהיפך הלשון דרך כבוד. [כך פירשתי ע"פ דעת רש"י זצוק"ל. ולולא מסתאפינא היה נ"ל, שהכוונה בין לאביי בין לרבא הוא ע"פ מה דאמרינן [סוכה דנ"ב ב'], דכ"י הקב"ה מתחרט שברא היצ"ה, א"כ היינו דקאמר הכא, דכשהאדם נענש על חטאיו, שכינתו ית' מתאוננת שהוקל כבודו בב' דברים הא' בחכמתו, דהחכם רואה את הנולד, שבוודאי אי אפשר לו בלא חטא, והרי משכן החכמה באדם הוא בראש ולמה בראתיו. ב' הוקל כ"י כבוד כח זרועו, כגבור לא יוכל להושיעו מצרתו מענשו והרי מעשיו גרמו שזרוע ה' לא נגלתה עליו והיינו מלת קללת ב' מני קלות. אלא דלאביי ר"ל כדאמרן דרך כבוד, ולרבא ר"ל כ"י הוקל כבודו בעיני הבריות שיחשבו כאילו אין בו כח בחכמה וביכולת שלי]: