קריאה במקור

יכין סנהדרין · פרק 10 · סעיף 26

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אינן עתידין לחזור
לאהבת הקב"ה אליהן, מיהו זרעם זרע יעקב הם כמונו. כך פרשתי ע"ד רש"י בסוף דבריו, וע"כ דצ"ל דמ"ש דהאבות לא יחזרו לאהבת הקב"ה, היינו בעה"ב דהרי בזמן המשנה כבר מתו. אמנם מ"ש רש"י בתחילת דבריו שרק מקצתן החזיר ירמיה הנביא אמחכ"ר דוחק דהרי השתא ארצות לחלח וחבור וגו' בארץ הודו כולן גלויין לנו וידענו שהיהודים בהודו ובכינא הם רק מעט מזער נגד עם הקודש שבאפריקא ואייראפא ובאזיא המערבית, וכבר נתקשה בזה בעל מאור עינים (דע"א ב'). אמנם ל"מ נראה לי שודאי ירמיה החזיר רבים מהם. וכדמשמע במגילה וערכין, רק שהרבה מהנשארים נטמעו בין הגוים, כאשר ידענו הרבה מהם שהם באינדיען וכינא ואבעסיניען, ואינן יודעים רק שהן יהודים, ומלין א"ע ומקיימין איזה מצות, אבל עבודתם את ד' מעורב עם עבודת אלילים, ובהא פליגי ר"ע ור"א אם לעתיד לבא אותן שנשארו מטומעים שוב יתקרבו תחת כנפי השכינה ביד חזקה, כמ"ש חי ד' צבאות אם לא ביד חזקה ובח"ש אמלוך עליכם, דאף שכמה מהן הן עע"ז ממש, וגם שם ישראל נשכח מהן, ורק איזה מנהגי ישראל עדיין מעשה אבותיהן בידיהן, כעם אפאגאנען שכמה חכמי יעאגראפיע חושבין שהם יהודים שכוחים, אבל הרי גם במצרים היו כולן עע"ז [כסנהדרין ק"ג ב'] והקב"ה ברוב רחמיו פתח בצבת עיניהם וגאלם]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 80efe64b3c595dba8d9483cc84cb813fe43d5dfbbd8803b7ef3fb27b5d623087