למעשר עני. בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יז.) בעי רב יוסף למימר דמר סבר טביל ומר סביר לא טביל אמר ליה אביי אי הכי אדמיפלגי בספיקו ליפלגו בודאי אלא דכולי עלמא טביל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני דכיון דממונא דידי' הוא אפרושי מפריש ומר סבר נחשדו כיון דטריחא ליה מילתא לא מפריש ובירושלמי (הל' ג) מפרש רב הונא ר' אבא בשם רב האוכל פירותיו טבולי למעשר עני חייב מיתה מאי טעמא דר"א מכיון שיודע שבעון מיתה הוא מפריש מאי טעמא דרבנן בלא כך קורא עליו שם ואינו צריך להפריש כלומר בלא כך שיפשוט לך שמפריש הא סגי בקריאת שם הלכך אין לחוש אם נחמיר עליו לקרות בספק (מעט) [שם מ"ע] והיינו כההיא שיטה דמכות דר' אליעזר סבר על מעשר ראשון ומע"ש נחשדו דלא מפרשי להו הראשון משום תרומת מעשר דאית ביה והשני משום דבעי אסוקי לירושלים אבל מעשר עני מפריש ורבנן סברי אפי' הכי חשודין הן הלכך הלוקח קורא עליו שם ואינו צריך להפריש וליתן לעני:
קריאה במקור
ר"ש משאנץ על משנה דמאי · פרק 4 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna, 1880.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f54e568e6431723bdee2bb5a14e293897e0f32d4cfd022f27223e4b627ce2ec4