משנה בכורות · פרק 7

מומין אלו בין קבועין בין עוברין פוסלין באדם. יותר עליהן באדם. הכילון. והלפתן. המקבן. ושראשו שקוע. ושקיפס. ובעלי החטוטרת. רבי יהודה מכשיר. וחכמים פוסלין:

הקרח פסול. איזהו קרח. כל שאין לו שטה של שער מקפת מאזן לאזן. ואם יש לו הרי זה כשר. אין לו גבינים . אין לו אלא גבין אחד. הוא גבן האמור בתורה. רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין. רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר. מי שיש לו שני גבים. ושתי שדראות.

החרום פסול. איזהו חרום. הכוחל שתי עיניו כאחת. שתי עיניו למעלה. ושתי עיניו למטה. עינו אחת למעלה. ועינו אחת למטה. רואה את החדר ואת העליה כאחת. סכי שמש. זוגדוס. והצירן. ושנשרו ריסי עיניו. פסול. מפני מראית העין:

עיניו גדולות. כשל עגל. או קטנות כשל אווז. גופו גדול מאבריו. או קטן מאבריו. חוטמו גדול מאבריו. או קטן מאבריו. הצמם והצמע. איזה הוא צמע שאזניו קטנות. והצמם שאזניו דומות לספוג:

שפתו העליונה עודפת על התחתונה. והתחתונה עודפת על העליונה הרי זה מום. ושניטלו שניו. פסול מפני מראית העין. דדיו שוכבים כשל אשה. כרסו צבה. טבורו יוצא. נכפה אפילו אחת לימים. רוח קצרית באה עליו. המאושכן. ובעל גבר. אין לו ביצים. או אין לו אלא ביצה אחת. זהו מרוח אשך האמור בתורה. רבי ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו. רבי עקיבא אומר כל שרוח באשכיו. רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר כל שמראיו חשוכים.

המקיש בקרסוליו ובארכבותיו. ובעל פיקה. והעיקל. איזהו עיקל כל שמקיף פרסותיו. ואין ארכבותיו נושקות זו לזו. פיקה יוצאה מגודלו. עקבו יוצא לאחוריו. פרסתו רחבה כשל אווז. אצבעותיו מורכבות זו על זו. או קלוטות עד הפרק כשר. למטה מן הפרק וחתכה. כשר. היתה בו יתרת וחתכה. אם יש בה עצם פסול. ואם לאו כשר. יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע. רבי יהודה מכשיר. וחכמים פוסלים. השולט בשתי ידיו רבי פוסל. וחכמים מכשירים. הכושי. והגיחור. והלבקן. והקפח. והננס. והחרש. והשוטה. והשכור. ובעלי נגעים טהורין פסולין באדם. וכשרין בבהמה. רבן שמעון בן גמליאל אומר שוטה בבהמה אינה מן המובחר. רבי אליעזר אומר אף בעלי דלדולין. פסולין באדם. וכשרין בבהמה:

אלו כשרין באדם. ופסולין בבהמה. אותו ואת בנו. וטרפה. ויוצא דופן. ושנעבדה בהן עבירה. ושהמית את האדם. הנושא נשים בעבירה פסול. עד שידיר הנייה. המטמא למתים פסול. עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים: