הלוקח בהמה מן הנכרי. ואין ידוע אם בכרה ואם לא בכרה. רבי ישמעאל אומר עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק. רחל בת שתים ודאי לכהן. מכאן ואילך ספק. פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן. מכאן ואילך ספק. אמר לו רבי עקיבא אילו בולד בלבד בהמה נפטרת היה כדבריך. אלא אמרו סימן הולד בבהמה דקה טנוף. ובגסה שליה. ובאשה שפיר ושליה. זה הכלל כל שידוע שבכרה אין כאן לכהן כלום. וכל שלא בכרה הרי זה לכהן. אם ספק. יאכל במומו לבעלים. רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם. הרי זו תקבר. ונפטרה מן הבכורה:
קריאה במקור
משנה בכורות · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבן שמעון בן גמליאל אומר הלוקח בהמה מניקה מן הנכרי. אינו חושש שמא בנה של אחרת היה. נכנס לתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות. ואת שאינן מבכירות מניקות. אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו. או שמא בנה של זו בא לו אצל זו:
רבי יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור. עושה מקום בקופיץ מכאן ומכאן. ותולש השער. ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. וכן התולש את השער לראות מקום המום:
שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו. עקביא בן מהללאל מתיר. וחכמים אוסרין. דברי רבי יהודה. אמר רבי יוסי לא בזה התיר עקביא. אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת. בזה עקביא בן מהללאל מתיר. וחכמים אוסרין. הצמר. המדובלל בבכור. את שהוא נראה מן הגיזה מותר. ואת שאינו נראה מן הגיזה אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8674f0516aadb3b134f65f11ee119d465d78d171025adaf122cb2959b5e856fc